טיפולי שיניים לחולי אוסטאופורוזיס

טיפולי שיניים לחולי אוסטאופורוזיס. איך מתמודדים עם הסיכונים? מה הם גורמי הסיכון? האם ניתן לבצע השתלות שיניים? ומה צריך לדעת לפני שמתחילים בטיפולי השיניים במרפאה?

מה זה אוסטאופורזיס?

המחלה המטבולית השכיחה ביותר של העצמת השלד, הפוגעת בכ 35% מהנשים , וכ 17% מהגברים בעולם. עצמות השלד הינן איבר דינמי, העוברות שחלוף ( ספיגה ובניה ) של חומר העצם באופן תמידי.

בקרב חולי אוסטאופורוזיס,  תהליך ספיגת העצם גובר על תהליך בניית העצם, מה שמוביל לאיבוד מסת העצם ולפגיעה במבנה השלד ובחוזקו, ומעלה משמעותית את הסיכון לשברים.

כ 40% מהנשים לאחר הפסקת הווסת יחוו שבר על רקע של אוסטאופורוזיס במהלך חיים.

הטיפול במחלה הינו לרב טיפול תרופתי ממושך, בכדורים או בעירוי, למניעת ספיגת העצם, תדירות הטיפול וסוג התרופה הניתנת, תלויים במשך המחלה, חומרתה והתגובה לטיפולים קודמים.

טיפולי שיניים לחולי אוסטאופורוזיס. מהן ההמלצות שעלי לדעת לקראת טיפול שיניים?

  1. מומלץ להגיע לבדיקה ולבצע את הטיפולים הדרושים טרם התחלת הטיפול התרופתי לאוסטאופורוסיס
  2. במידה והתחלת טיפול תרופתי- יש ליידע את הרופא המטפל בדבר התרופות אותן הנך מקבל- סוג התרופה, ומשך השימוש.
  3. יש לשמור על היגיינה טובה של חלל הפה  באופן יומיומי
  4. יש להקפיד על ביקורת שגרתיות אצל רופא השיניים
  5. מותר ורצוי לבצע טיפולי שיניים שגרתיים בקרב חולי אוסטאופורוזיס
  6. לפני טיפול כירורגי בחלל הפה- התייעץ עם מומחה בתחום

שאלות נפוצות על טיפולי שיניים לחולי אוסטואופורוזיס

כן.  הסיכון העיקרי נובע עקב הטיפול התרופתי במחלה, ולא מהמחלה עצמה.תרופות אלו נשארות שנים רבות במחזור הדם ( עד 20 שנים), ולכן אין תועלת רבה בהפסקתן,   למשך חודשים ספורים לפני או אחרי הפרוצדורה. בנוסף, תרופות אלו חשובות מאוד למניעת שברים בשלד ( בעיקר צוואר הירך), העלולים להוביל לאחוזי תמותה גבוהים בגילאים המבוגרים, ולכן לא כדאי להפסיק את נטילתן. כמו כן, בדיקות דם ספציפיות, כמו CTX  שנויות במחלוקת , ואינן יכולות לנבא באופן מהימן התפתחות סיבוכים.

הסיבוך העיקרי במצבים אלו הוא נמק של עצמות הלסת, המתבטא בעצם חשופה לאורך 8 שבועות ויותר.

שכיחות התופעה נמוך מאוד, אך האחוזים עולים על רקע גורמי סיכון שונים כגון: סוג התרופה שנוטלים ( תרופות בעירוי ), משך השימוש בתרופה, מינון התרופה, גיל המטופל, הרקע הרפואי ( סכרת למשל), תרופות נוספות (סטרואידים),  רקע של עישון,  סוג טיפול השיניים שבוצע ( עקירה/שתל/ תותבת), הימצאות של מחלת חניכיים,  היגיינה נמוכה של חלל הפה, טראומה לרקמות וכו.

טרם התחלת הטיפול התרופתי לאוסטאופורוזיס, חשוב מאוד להגיע לבדיקה אצל רופא שיניים  המתמחה בתחום רפואת הפה, ויכול להעריך את גורמי הסיכון שלך, לקבלת תוכנית טיפול מותאמת,  הצופה פני עתיד במטרה למנוע סיבוכים.

במידה והתחלת את הטיפול התרופתי, על מנת להפחית את גורמי הסיכון העלולים להוביל להתפתחות נמק , יש לשמור על בריאות חלל הפה באופן יומיומי, להגיע לבדיקות שגרתיות, לבצע את טיפולי השיניים הדרושים, ולהקפיד על ביקור תכוף אצל השיננית .

לקראת טיפול כירורגי, יש לפנות לרופא בעל ידע וניסיון בטיפול בחולי אוסטאופורוזיס, ולתכנן את הטיפול באופן מיטבי על מנת להפחית את הסיכונים.

עקרונית כן אך מומלץ להתייעץ עם מומחה לרפואת הפה לפני ההחלטה כיצד ואיך לבצע את תכנית השתלת השיניים.

דילוג לתוכן